 |
 |
שיעורי הקארטה-דו באים לחשל את הגוף והרוח. האיזון העדין והברור בין גוף לנפש מודגש מתחילת בנייתו של איש הקארטה. אימוני קארטה-דו (וכמוהם גם דרכי לחימה אחרות) הם אימונים ממושכים, הכוללים חיפוש אחר השלמות וההבנה המוחלטת – האימונים לקראת השלמות והחיפוש אחר ההבנה מהווים עיסוק לתקופת חיים. שלא כבענפי הספורט, רבי האומנים וראשי השיטות באומנויות לחימה הם מורים ולוחמים פעילים ומתפתחים גם בגיל מופלג. האימונים הרציפים והמתמשכים, ההתעמקות וההקדשה ללימודים מביאים את העוסק באומנות ייחודית זאת לרמות גבוהות של כושר גופני, ריכוז, חישול ושליטה על הגוף ועל הנפש. קארטה-דו משמש כצורה יעילה להגנה עצמית – באמצעות איברי הגוף, הנהפכים באימונים קשים ושיטתיים לנשק יעיל ובעל עוצמה. האימונים משלבים את כל מערכות הגוף. הם מרכזים את האנרגיה הפיסית והרוחנית לכל פעולה שמבצע המתאמן, ובאמצעותם לומדים שילוב ותיאום מושלם בין כל חלקי הגוף וניצול מרבי של כוחות הגוף והנפש. התוצאה הטבעית של אימון נכון היא, שהמתאמן מגיע לרמות גבוהות של שליטה עצמית בגופו וברוחו. המתאמן מתעלה לרמות של ביקורת עצמית, התנהגות מוסרית ויכולת אסטרטגית גבוהה. האימון היום-יומי של איש הקארטה-דו מכוון להעמיד בפניו התנסויות רגשיות מגוונות. התנסויות אלו, שהן מנת חלקו של כל אדם (הצלחות, כישלונות, תסכולים וכו') מחשלות את הגוף והנפש ומחזקות אותם. "קארטה-דו היא דרך לחימה, אשר אינה מחפשת ניצחון, אלא חותרת לעיצוב האופי באמצעות ניסיון באימונים מכוונים" (גיצ'ין פונאקושי, מייסד השוטוקאן). כבר ממבט ראשון בולטת העובדה כי יש הבדלי גישות בין ספורט לאומנות לחימה. להבדיל מענף ספורט, שבו המתמודד חייב לגבור על יריבים, על מחוגי השעון או על מגבלות חיצוניות אחרות, אומנות הלחימה שמה לה כמטרת-על את ההתמודדות של כל אדם ואדם עם עצמו – הפעילות הפיסית והטכניקות הם כלים ואמצעים להשגת המטרה, להברקת האישיות, לשיפור ומיצוי עצמי ולהכרה במגבלותינו דרך אימון ולימוד אין-סופיים. מכאן גם נובע, כי העיסוק באומנות לחימה הנה פעילות גופנית ורוחנית המותאמת לכל אדם ללא הבדלי מין או גיל "דרך שלא נסללה על ידי אימון פיזי, פילוסופיה מוסרית ובחינה עצמית שיטתית – לא תוביל לשום מקום" (פטריק מק'ארתי, הנשי) לא ניתן לדבר על קארטה-דו או על אומנות לחימה מבלי להזכיר את המימד החינוכי של ענף זה. כל אדם הנכנס לבית ספר שלומדים בו קארטה-דו יחוש מייד באווירה המיוחדת – קידות, הפגנת כבוד הדדי בין המתאמנים ובמיוחד כלפי המורה והבכירים, או המדריך, פניה מכובדת אל החבר או המורה, לבוש נקי ומסודר (הלבוש המסורתי, הקימונו של הקארטה – קארטה-גי), אווירת העבודה הקשה, ההתמדה, והעיקרון, לפיו כל הממוקם בסוף השורה, יעשה בהדרגה את דרכו למעלה, לכיוון ראש התור. חניכים לומדים לכבד את חבריהם ומוריהם ולהתייחס ברצינות רבה ללימודים ולבחינות. הם ילמדו איפוק, שקט, קור רוח ותוקפנות מבוקרת, תוך שליטה על הגוף והנפש; נושאים כמו ריכוז, התמדה, תפקוד תחת לחץ וקבלת החלטות במצבי חירום מקבלים טיפול מעמיק במסגרת האימונים באומנויות הלחימה. לסיכום קארטה-דו בפרט, ואומנויות הלחימה בכלל, הם עיסוק מומלץ לכל גיל ומין במסגרת בתי ספר המוסמכים לכך. מן הראוי הוא, שרק מורים ומדריכים בעלי הסמכה יעסקו באימון התלמידים. כאמור, זהו עיסוק שאינו ספורטיבי הישגי, ועיקרו מיצוי יכולת הפרט בכל עת ובמהלך החיים. בימים אלו של סכנות מבית ומחוץ (תקיפות ולחץ פיסי ונפשי) מקבלים הדברים משנה תוקף.
|
||
 |
|
 |
|
 |
|
  |
|
Created by Webmaster Ran L. | karatedoi.com home | |